פסק-דין בתיק ב"ל 35330-04-11

1.      בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 28.2.2011, אשר קבעה כי למערערת נכות בשיעור 0%.

העובדות

2.      המערערת ילידת 1962, נפגעה בתאונת עבודה ביום 23.7.2009.

3.      ביום 3.1.2011 התכנסה הועדה הרפואית לעררים לדון בעניינה של המערערת (להלן: הועדה). הרכב הועדה כלל אורטופד, נוירולוג ואורולוג. הועדה  שמעה את המערערת, ביצעה בדיקה קלינית אורטופדית ונוירולוגית של המערערת ופירטה ממצאיה. לסיכום אותו דיון קבעה הועדה כך:

"מבחינה אורטופדית הועדה לא התרשמה מכל חסר אורטופדי המקנה נכות. מבחינה נוירולוגית הועדה עיינה בתיק הרפואי וכפי שנכתב בועדה מדרג I סובלת ממיגרנות שנים רבות קודם התאונה. איזכורים רפואיים רבים בתיק לעניין זה כולל בירור נוירולוגי, CT מח תקין וטיפולים שונים נגד מגרנה. קיימים איזכורים של התקפי חרדה כולל סונקופה. גם מיד לאחר התאונה יש תיעוד של CT מח תקין וללא ממצאים בבדיקה הנוירולוגית. מבחינה נוירולוגית לא נותרה נכות בגין התאונה הנדונה. מבחינה אורולוגית מתלוננת שבעקבות התאונה הופיעה גם מבנה מקרוסקופי בשתן וקשיים בהטלת שתן אך לציין שמאז התאונה לא פנתה לרופא מומחה הנדון ולא בוצע בירור ובדיקות עדכניות. אין נכות אורולוגית בגין התאונה.

לעניין תלונותיה לעניין פה ולסת הועדה תסכם ללא נוכחות לאחר קבלת חו"ד מומחה פה ולסת" .

4.      ביום 30.1.2011 נבדקה המערערת ע"י מומחה פה ולסת שקבע כך:

"מאחר ולפי הדיווח מחדר המיון נחבלה בשיניים בלסת התחתונה משמאל באזור שיניים 37-33 וניתוק הגשר באיזור - ללא אובדן שיניים. לא נותרה נכות בגין אובדן שיניים.

מאחר וכיום שנחבלה באזור זה עם ניתוק הגשר במקום זכאית לטיפול באיזור בו נפגעה. באשר לטענותיה על הרעת מצב השיניים עקב החבלה אין כל קשר לכך מאחר ומצב כל השיניים והחניכיים גרוע עוד קודם לתאונה" (נספח שני לנימוקי הערעור המתוקנים).

5.      ביום 28.2.2011 התכנסה הועדה לצורך סיכום הדיון, ללא נוכחות המערערת. הועדה קבעה כי היא מאמצת את חוות דעתו של מומחה פה ולסת לפיה אין נכות בתחום פה ולסת. לסיכום קבעה הועדה כי אין למערערת נכות כתוצאה מתאונת העבודה.

6.      על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

טענות הצדדים

7.      המערערת טענה כי במועדים סמוכים לדיוני הועדה נבדקה גם ע"י ועדה רפואית בתחום נכות כללית אשר קבעה לה נכות בגין חלק מהפגימות (כאבים בקרסול + ברכיים, כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי גב תחתון וכאבי צוואר) ולא ברור מדוע קביעות הועדות סותרות; המומחה בתחום פה ולסת לא התעמת עם החומר הרפואי בעניין הפגיעה בשיניים; הועדה התעלמה מבדיקת EMG מיום 12.5.2011 ומכך שריבוי פגימותיה הביא להתפרצות מחלת הפיברומיאלגיה (אישור רפואי מריאומטולוג מיום 14.6.2011); הועדה התעלמה מחומרת המיגרנות מהן סובלת המערערת; כהועדה טעתה בקביעתה בתחום האורולוגי והיה עליה להפנות את המערערת לבדיקות בתחום זה; עוד נטען כי קיימים אזכורים של התקפי חרדה לכן היה על הועדה לבחון אם התקפים אלו נובעים מהתאונה.

8.      המשיב טען כי לא נפל פגם משפטי בעבודת הועדה. לטענת המשיב הועדה לעררים בתחום נכות כללית התכנסה במועד מאוחר למועד ישיבת הועדה נשוא הערעור, ולכן החלטת אותה ועדה אינה רלוונטית לענייננו; הועדה בדקה את המערערת בכל התחומים הרלוונטיים לפגיעתה וקבעה על יסוד ממצאיה כי אין למערערת נכות; המערערת אינה מפנה גם כיום לבדיקות בתחום האורולוגי המצביעים על בעיה כלשהי הבדיקות והמסמכים הרפואיים שצורפו לכתב הערעור המתוקן מאוחרים למועד ישיבת הועדה ולכן לא היה על הועדה להתייחס אליהם.

הכרעה

9.      לאחר ששקלתי את טענות המערער מצאתי כי דין הערעור להידחות, מהנימוקים שיפורט להלן.

10.  כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לערערים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 22.6.2006)).

11.  בתחום האורולוגי - הועדה ציינה כי קיימות שתי תלונות של המערער מאז התאונה שהתרחשה ביום 23.7.2009 וכי המערערת אף טענה שהופנתה לבדיקה אווירודינמית שלא ביצעה. הועדה ציינה כי אין כל מסמך המצביע על סיכום יעוץ אורולוגי בתיקה של המערערת וכי לאחר התאונה המערערת לא פנתה לרופא מומחה בתחום האורולוגי ולא ביצעה בירור ובדיקות עדכניות. לפיכך קבעה הועדה כי אין למערערת כל נכות בתחום זה. החלטת הועדה מנומקת וברורה ולא מצאתי כי נפל פגם משפטי בעבודתה.

בהקשר זה אציין כי המערערת לא הציגה גם במועד הדיון כל מסמך המצביע על בעיה אורולוגית וכי הועדה בתחום נכות כללית, הגם שהחלטתה אינה רלוונטית לענייננו כפי שיפורט להלן, לא קבעה כי למערערת נכות בתחום זה.